בכל פעם שתפתחו אתר שמקושר לדיאטה או בריאות יקפוץ לכם המחשבון שיגיד לכם מה ה – BMI שלכם.
מה זה BMI ?
זהו מדד מסת גוף אשר נוסחת חישוב שלו – משקל חלקי הגובה בריבוע, כאשר המשקל בק”ג והגובה במטרים.
מחקרים רבים כבר הראו שאין טעם להסתמך על מדד ה – BMI שלנו, לא ה -BMI שלנו יקבע אם אנחנו
שמנים או רזים ובטח לא אם אנחנו בריאים.
בין היחס לגובה ועד למשקל שלנו נמצא אדם אינדיבידואלי שמורכב מעצם היותו,
אחד יחיד ומיוחד עם משתנים שלא נלקחים בחשבון רק בבדיקת BMI.
עד כמה לחישוב הזה יש באמת רלוונטיות למצב הבריאותי שלכם, או למשקל האידיאלי בשבילכם?
אם הבדיקה לא מדויקת, למה עושים אותה? ומי המציא אותה?
רובם בטוחים שרופא אחראי להמצאת ה – BMI, זהו שממש לא.
זו המצאה של סטטיסטיקאי מהמאה ה – 19, כשהכלים היו דלים והרצון שלו היה לבדוק את היחס בין הגובה למשקל.
כדי לאתר ולסווג את משקלם של אנשים וכפועל יוצא מזה ניתן יהיה לאפיין את מצבם הבריאותי.
מאז נעשו הרבה מחקרים, אחד שקראתי לאחרונה מספר על חוקרים אשר השוו בין תוצאות הBMI של 40,000 נבדקים.
מלבד הגובה והמשקל נבדקו גם ערכי לחץ הדם, טריגליצרידים, כולסטרול, סוכר, תנגודת לאינסולין ומדדי דלקת.
תוצאות המחקר מראות ש – 30% מהמוגדרים "שמנים", ועוד 16% המוגדרים ב"השמנת יתר" בדרגות מתקדמות הם
אולי בעלי עודף משקל גבוה, אבל מבחינת סיכון למחלות לב או כלי דם הם במצב טוב.
ואילו 14% מהנבדקים שנחשבים לאנשים רזים "ובריאים" (בגלל ההתייחסות של היחס בין הגובה והמשקל) נמצאו עם מחלות כמו: כולסטרול, מחלות לב וכלי דם.
במילים אחרות BMI נותן תוצאה לא מהימנה.
למה חשוב לדעת?
אנשים שנתפסים כרזים עלולים להתפספס על ידי המערכת ויש סיכוי שיימנע מהם איתור מוקדם של מצבם הבריאותי.
אלה שנתפסים כשמנים בגלל אותה תוצאה של הBMI בלבד, עלולים להחזיק ביד תפריט שאינו מותאם למטרה שלהם.
אז מה בעצם חסר בבדיקה הזו?
- הוא לא מודד את שומן הגוף באופן ישיר.
- הוא לא מדויק, המגבלות שלו זה שהוא לא לוקח בחשבון משתנים כמו:
מגדר, גיל, מסת שריר ומבנה גוף. לכן, מדידה של BMI לא משקפת בהכרח את רקמת השומן.
למשל: באותו ערך BMI, נשים נוטות להיות בעלות יותר שומן גוף מגברים.
באותו BMI אנשים מבוגרם יותר נוטים להיות בעלי יותר שומן גוף מצעירים.
לאתלטים עשוי להיות BMI גבוה, וזאת בגלל שהם שוקלים יותר. (אצלם, המשקל הגבוה נובע מהרבה מאוד שרירים ורק מעט רקמה שומנית).
אז מה עושים?
תלוי במטרה שלך, האם יש חוסר איזון פיזי שעליו נרצה לשים את הזרקור, או שהמטרה היא ירידה במשקל?
המטרה יכולה גם הרצון להיכנס לאורח חיים בריא, או לשפר את מצב הרוח, את הביטחון.
ולכל מטרה הבדיקות שלה.
מי שמגיע אליי לקליניקה לטיפול באכילה רגשית לומד לבנות את המטרה שלו.
(לעיתים זה לא פשוט, אנחנו קצת מתבלבלים בין מטרה לתוצאה) ומכאן מתחילים.
לאחר עבודה פנימית בה אנחנו מגלים את החסמים המנטליים ועוברים תהליכים שעוקפים את המודע. אנחנו מתפנים לבדוק מה חסר לגוף ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת להשלים את מה שנמצא חסר.
(את זה אני עושה בעזרת משקל מיוחד).
לדוגמא:
מים – עם הנתונים שלי אני צריכה לעמוד על 61% מים, אם אני עומדת על 43% אני מבינה מה חסר לי
בגוף ומחפשת דרכים להשלמה.
חלבון – שלי צריך לעמוד על 18%, לפני שבדקתי לא ידעתי על כמה הוא עומד ובטח לא חיפשתי
את הדרך להשלים לגוף את מה שהוא צריך.
ויש עוד לפחות שמונה משתנים חשובים שבודקים לפני שמתאימים תפריט ספציפי לאדם ספציפי.
תהליך מנטלי ותפריט מותאם אישית, זה בעצם ההבדל שעושה את ההבדל.
לסיכום:
בין המשקל לגובה יש דרך לעבור. וכשעושים אותה נכון, יוצרים איזון.
כשאנחנו מאוזנים קל לנו להתמיד ולהפוך את זה לדרך חיים.
עושים את זה נכון, מקבלים תוצאות ואז יש לנו מוטיבציה להמשך.
בהצלחה